Web 2.0 vs. Web 3.0

 

כמעט עשרים שנה מאז נכנס האינטרנט, בצעדים קטנים, לחיינו, והיום כל חיינו סובבים סביב האינטרנט. אנחנו משתמשים בו לצרכי השגת מידע ולימודים, שמירה על קשר עם חברים, השגת תכנים, ספרים, שירים וצפייה בסרטים, ועוד. כמעט כל מישור בחיינו מכיל גם שימוש באינטרנט.

 

האינטרנט הפך עובדה בחיינו בסביבות תחילת שנות התשעים, נהוג להתייחס לתקופה זו כאל תקופת ה web 1.0. אז, הרשת היתה מקור מידע בלבד, כמעט ולא היו ביטויים לאינטראקטיביות באתרי האינטרנט המקובלים בתחילת חיי הרשת.

 

בתקופה זו היתה האינטרנט מורכבת מדפי HTML שהכילו מילים ותמונות. רוחב הפס בתקופה זו היה כל כך מוגבל עד שמפתחי אינטרנט היו מצמצמים רווחים בין מילים על מנת להקטין את הדף למידות מינימאליות.

 

Web 2.0

החל משנת 2000 בערך, קיבל האינטרנט תפנית מעניינת לכיוון החברתי. הרעיון מאחורי web 2.0 הוא שיתוף. בעידן זה עיקר הכוח של הרשת לא בהכרח היה דרך המאמרים והמידע שפורסמו באתרים (אם כי אמר ביל גייטס בשנת 1996 וטבע אימרה שעדיין נכונה לאינטרנט – “Content is King”), אלא גם בטוקבקים (TalkBacks) שבסוף המאמר. עידן ה – web 2.0 התאפיין בחוכמת ההמונים – ריבוי של דעות, כל אחד יכול להגיב על כל עניין. הבלוגים הפכו פופולאריים, בהם מתפתח דיון בעקבות מאמרים שיוצרים באז, דרך איזור התגובות (Comments) בתחתית המאמר.

 

Web 2.0 Vs. Web 3.0

 

הגולשים הפכו מ"קוראים" ליצרני תוכן. מהפכת ה – web 2.0 הפכה כל קורא למומחה בפוטנציה וכל דעה לקטע תוכן זמין לקריאה לכל אדם בעולם.

 

מקטעים שזכו לאהדה (כלומר, שזכו להרבה לייקים) שותפו ועברו “מפה לאוזן” בין גולשים. אהדת הקהל הפכה משמעותית יותר מסמכות הכותב. ההבדל בין “אלה שכותבים” ל"אלה שקוראים" היטשטש ונעלם. אין עוד “מומחים” שכותבים תוכן אל מול קהל קוראים – כל אדם שמבין במשהו מוזמן לשתף. המשמעויות היו מרחיקות לכת – לדוגמה, במקום לשאול רק את הרופא אודות תסמיני מחלה, אנחנו יכולים פתאום לשאול את כל העולם, ולקבל אינספור דעות, שיתופים וחוויות דומות. אנחנו יכולים לבחור את ההמלצה שנראית לנו ואיננו עוד תלויים במומחה בלבד. הבחירה בתגובה הנכונה, האמיתית והמתאימה לתפישת העולם שלנו – תלויה בנו.

 

מעבר לכך, Web 2.0 הביא עימו את הרשתות החברתיות וכל מה שבא ביחד איתן. הרבה יותר קל כיום למשוך איתך המונים ולשכנע אנשים לצאת להפגנה בעזרת רשתות חברתיות. ראו דוגמה את האביב הערבי שהתרחש בשנים האחרונות.

 

Web 3.0

הדור הבא של האינטרנט, web 3.0, כבר מפציע. הוא מגיע אלינו לטובה עם האינטרנט בכף ידינו, אינטרנט בסמארטפון, ומחשבי כף יד עוצמתיים.

 

המאפיין המרכזי של דור ה – web 3.0 הוא סמנטיות. הכוונה היא שבדור זה של הווב המרחק בין איך שאנחנו מבינים את התוכן בעמוד ואיך שמנוע החיוש מבין אותו – מתקצר. ה"מכשירים" שאנחנו משתמשים בהם על מנת לגלוש, לייצר ולהיחשף למידע יקטלגו כל פריט תוכן על פי המילים והרעיונות המופיעים בו וידעו אפילו את סדר החשיבות של רעיונות אלה. בעיקרון, הרעיון הוא שכל אחד ואחד מאיתנו יקבל את המידע שמתאים ספציפית אליו ולמה שהוא רוצה ומחפש.

 

בשנים שבהם נולד וצמח הרעיון של תוכן המיוצר תחת כל עץ רענן, על ידי כל גולש ובכל נושא אפשרי, עלתה ביקורת כלפי התנהלות הרשת – המרחב המקוון הופך לפח אשפה ענקי. כל הדיוט יכול להביע את דעתו בכל עניין ובכל מקום, ממש כמו כל בעל מקצוע מומחה ומיודע. מקורות יכולים להיות פשוט שקריים, לא מהימנים ומטעים.

 

עידן ה web 2.0 בנה על חוכמת הקורא ככלי שיבדיל את המוץ מהתבן.

web 3.0 vs. web 2.0

ועם זאת, עידן web 3.0 אמור להציע פתרון בדמות סוכני מידע חכמים (מה שנקרא בינה מלאכותית), שידעו להתייחס אל שפע התוכן המדהים הקיים ברשת – באתרים, ברשתות החברתיות, בפורומים, בסרטונים, וכדומה – כאל מסד נתונים ענק ומרובד, אותו ניתן למיין ולסדר לפי סדר מהימנות מסויים, על פי אלגוריתמים מורכבים כל כך עד שהם מדמים חשיבה אנושית. סוכנים אלה יידעו לדבר זה עם זה ועם הגולשים, על מנת להציג תכנים ממויינים על פי סדר רלוונטיות משוער, שיתאים אינדיבדואלית לכל גולש.

 

אילו שינויים יביא איתו העידן החדש של המרחב המקוון?

השימוש בארכיטקטורת web 3.0 יעצים תכונות מקוונות שהשימוש בהן כבר קיים – למשל, כנראה שתתרחב תופעת הענן (שימוש בשירותים ובאפליקציות שאינן תלויות מיקום, איחסון מידע, נתונים ומסמכים במרחב המקוון), כמו גם השימוש בקוד פתוח ובסטנדרטים פתוחים (כלומר שימוש באפליקציות שהקוד שלהן חשוף לקריאה, כמו לינוקס, וורדפרס, ביטקוין, ועוד רבים). חשיפת הקודים של אפליקציות ברשת תסייע למימוש של סטנדרטיזציה בשליחה, מיון ואיחסון הנתונים על מנת שאפליקציות יוכלו לדבר זו עם זו. בנוסף, משוער כי יתווספו פרוטוקולי שיחה ושיתוף ושיטות אבטחת מידע שייענו לאתגר המוצע בשימוש בתוכנות רזות בעלות מדמה בינה אנושית, לניהול הגלישה והחשיפה לתכנים ברשת.

 

זה מתחיל… עכשיו!

כבר עכשיו אנחנו רואים ניצנים של בינה מלאכותית, אפילו בתוצאות החיפוש של גוגל בכל חיפוש ביתי שאנחנו עורכים. ראשית, ניתן לשים לב שגוגל כברי יודע לא רק מה אנחנו כותבים, אלא גם למה אנחנו מתכוונים. הוא יודע להחסיר או להוסיף אותיות ייחוס, להפוך עברית לאנגלית וההיפך אם התבלבלנו בשפת ההקלדה, ולהציע לנו השלמות או החסרות לביטוי החיפוש המקורי שהרבה פעמים הופכים את החיפוש למדוייק הרבה יותר מזה הראשוני עליו חשבנו.

 

גם את תוצאות החיפוש ממיין גוגל לפי “הבנתו” לפי רלוונטיות. הוא בודק את כתובות האינטרנט שהוא מחזיר לפי הביטוי שחיפשנו, מיקומי וכמות ההופעות של ביטוי זה בעמוד המוחזר. אם הביטוי מופיע בכותרת העמוד, בכותרות משנה או במיקומי מפתח אחרים – גוגל מניח שהביטוי מרכזי יותר בעמוד.

 

מה צריך לעשות?

הרשת הופכת את חיינו לנוחים, את השירותים לנגישים ואת השפע לכזה המצוי בסלייד אחד מאיתנו בכל עת. המרחב המקוון הופך מדוייק יותר, מתאים יותר ונגיש יותר לכל אחד מאיתנו וכמות המידע, החברים, הדעות, המתכונים, האימרות, הסירטונים, המדריכים והאפשרויות העומד לרשותינו – בדרך כלל אפילו בחינם – הוא פשוט אינסופי. כל שעלינו לעשות הוא להתרווח על הכורסה, לתפוס את הסמארטפון הזעיר החדש שלנו, ולגלוש בשימחה. האבולוציה של האינטרנט תהפוך אותה יותר ויותר נוחה לנו, על פי צרכינו, ממש עם כל רגע שחולף.

 

פייסבוק yyydeals

 

כנסו לפייסבוק שלנו, עשו לנו לייק ותקבלו עדכונים על כל הכתבות הכי שוות  


02/04/2014

 

 

כתבות נוספות שיעניינו אותך:

אתרי האוכל שאסור לכם להחמיץ

אתרי האוכל
שאסור לכם להחמיץ

Google Analytics יודע עליכם הכל

Google Analytics
יודע עליכם הכל

עד כמה הדפדפן שלכם מהיר

עד כמה הדפדפן
שלכם מהיר?

5 אפליקציות מזג האוויר הטובות ביותר

5 אפליקציות מזג
האוויר הטובות ביותר